ונונו נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

החלטה בבקשה למתן רשות להגן, כנגד תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, לתגמולי ביטוח ע"ס של 450,000 ₪.

התובע שהיה מבוטח בפוליסת בריאות (להלן: "הפוליסה") אצל הנתבעת, נאלץ, בשל מצבו הרפואי הקשה להזדקק לביצוע השתלה בחו"ל.

התביעה התבססה על שני מסלולים אלטרנטיביים, אם כשיפוי עבור ההוצאות (450,000 ₪) ואם כפיצוי (235,000 ₪).

אין חולק כי על פי הפוליסה קיימת לתובע האפשרות לבחור בין שני מסלולי התגמול.

הנתבעת טוענת כי מדובר בהשתלה שהיא פרי סחר באיברים, שאיננה עומדת בהוראות החוק להשתלת איברים.

בשל כך, נאסר עליה לפצות או לשפות את התובע, לפי הוראות המפקח על הביטוח, שקבע כי בטרם מתן שיפוי או פיצוי למימון השתלה, יבחן המבטח אם ההשתלה בוצעה בהתאם להוראות החוק, כולל החוק לעניין איסור סחר באיברים.

ב"כ התובע טען כי לא קיימת הגנה ביחס למסלול הפיצוי (במובחן ממסלול השיפוי) וכי לא קיימת הגנה ואם קיימת הגנה, מדובר בהגנת בדים.

לצערי, אין בידיי לקבל את טענותיו בנקודה זו.

הלוגיקה של ההתנגדות לבקשת הרשות להגן לא מבחינה קונספטואלית בין שיפוי לפיצוי.

אין גם מקום בשלב זה של המתן הרשות להתגונן, להיכנס למהימנותם של הראיות או למשקלן בכלל.

בית המשפט חייב, בנקודת זמן זו, להניח כי הדברים המובאים בבקשה הם אמת, גם כשמדובר בראיות שהן בעלות משקל נחות.

מכל מקום, הרעיון העומד מאחורי הרגולציה של התחום הוא כי הנטל להוכיח את החוקיות של ההשתלה מוטלת על המבוטח, כך שלפי עניות דעתי, אין משמעות לכל מגוון הטענות שהעלה בא כוחם של התובעים בנושא הנוגע לטיב הראיות.

מאותה סיבה גם לא מצאתי, לאור התרשמותי זו, כי יש מקום להורות על קיום חקירה למצהיר, שעה שלא מתקבלות טענותיו המוקדמות שנטענו בפניי.

אשר על כן, ניתנת הרשות להגן.

התצהיר שהוגש ישמש כתב הגנה.

על מנת לייעל את התהליך, אקבע את לוח הזמנים להגשת הראיות, כמפורט להלן:

ניתן צו לגילוי ועיון במסמכים שביצועו יושלם עד ליום 01.09.10.

ניתן צו להגשת עדויות בתצהירים.

תצהירי העדות הראשית מטעם התובע יוגשו עד ליום 01.10.10.